ביום השמיני עצרת - אותו מקום שהכל נקשרים כאחד נקרא עצרת שבעים פרים ושמחת התורה
אמור · שירו לה שיר חדש - סוד חדוש הכלה ועץ קשר המהימנותא בשבועות · מאמר 32 · פיסקה 5 · דף צז ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי׳ עֲצֶרֶת. מַאן עֲצֶרֶת. אֶלָּא בְּהַהוּא אֲתַר, דְּכֹלָּא מִתְקַשְּׁרָן כַּחֲדָא, אִקְרֵי עֲצֶרֶת. מַאי עֲצֶרֶת, (ס"א כנופיא כנישו) כְּנִישׁוּ. וְאִי תֵּימָא הָכָא דְּאִקְרֵי עֲצֶרֶת, מַאי טַעֲמָא. אֶלָּא בְּכָל אִינּוּן יוֹמִין, יוֹמֵי סְעוּדָתֵי דְּעַנְפֵי אִילָנָא הֲווֹ. וְעַל דָּא, שִׁבְעִים פָּרִים אִינּוּן. לְבָתַר, חֶדְוָותָא (דגופא) דְּאִילָנָא מַמָּשׁ, וְחֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא. וּבְגִינֵיהּ הוּא יוֹמָא חַד עֲצֶרֶת. חֶדְוָותָא דְּאוֹרַיְיתָא, חֶדְוָותָא דְּאִילָנָא, דְּהוּא גּוּפָא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי׳ (ויקרא כג, לו) - עֲצֶרֶת. מִי הָעֲצֶרֶת? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהַכֹּל נִקְשָׁרִים כְּאֶחָד נִקְרָא עֲצֶרֶת. מַה זֶּה עֲצֶרֶת? (כנופיה) הִתְכַּנְּסוּת. וְאִם תֹּאמַר, כָּאן שֶׁנִּקְרָא עֲצֶרֶת מָה הַטַּעַם? אֶלָּא בְּכָל אוֹתָם יָמִים, יְמֵי הַסְּעוּדוֹת שֶׁל עַנְפֵי הָאִילָן הָיוּ. וְעַל כֵּן שִׁבְעִים פָּרִים הֵם. אַחַר כָּךְ שִׂמְחַת (הַגּוּף) הָאִילָן מַמָּשׁ וְשִׂמְחַת הַתּוֹרָה. וּבִגְלָלוֹ הוּא יוֹם אֶחָד עֲצֶרֶת. שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, שִׂמְחַת הָאִילָן, שֶׁהוּא הַגּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳ביום השמיני׳ עצרת. מאן עצרת. אלא בההוא אתר, דכלא מתקשרן כחדא, אקרי עצרת. מאי עצרת, (ס"א כנופיא כנישו) כנישו. ואי תימא הכא דאקרי עצרת, מאי טעמא. אלא בכל אינון יומין, יומי סעודתי דענפי אילנא הוו. ועל דא, שבעים פרים אינון. לבתר, חדוותא (דגופא) דאילנא ממש, וחדוותא דאורייתא. ובגיניה הוא יומא חד עצרת. חדוותא דאורייתא, חדוותא דאילנא, דהוא גופא.
התרגום: בא ראה, כתוב ׳ביום השמיני׳ (ויקרא כג, לו) - עצרת. מי העצרת? אלא באותו מקום שהכל נקשרים כאחד נקרא עצרת. מה זה עצרת? (כנופיה) התכנסות. ואם תאמר, כאן שנקרא עצרת מה הטעם? אלא בכל אותם ימים, ימי הסעודות של ענפי האילן היו. ועל כן שבעים פרים הם. אחר כך שמחת (הגוף) האילן ממש ושמחת התורה. ובגללו הוא יום אחד עצרת. שמחת התורה, שמחת האילן, שהוא הגוף.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואי תימא הכא דאיקרי עצרת מ"ט פירוש מ"ט היום הזה נק' עצרת דהא ליכא למימר כי כל המדות העליונות באים אצלה שהרי נודע כי מזומנים לקדש עילאה. אלא בכל אינון יומי וכו' חדוותא דאילנא ממש פי' הוא ת"ת עץ החיים:
אור החמה: ת"ח כתיב ביום השמיני עצרת וגומר אלא בההוא אתר דכולא וגומר פי' ת"ת שהוא המייחד אל כולם ובו מתקשרים ומתקבצים והיינו עצרת רמז לת"ת המקבץ כל הספי' ועיקר ייחוד זה הוא בזווג עם המ' לכך נק' היא המ' ג"כ עצרת במקום אחר עיקרו בת"ת: ואי…
הסולם: תא חזי כתיב וכו' : בוא וראה, כתוב, ביום השמיני עצרת. מהו עצרת. ומשיב, אלא במקום ההוא שהכל מתקשרים שם יחד נקרא עצרת. שהוא מלכות המקבלת מכל הספירות. כי מה פירושו של עצרת. קיבוץ. ואם תאמר, כאן שנקרא עצרת, מהו הטעם. ומשיב, אלא בכל…