ממלכת הזוהר › זוהר › אחרי מות › מאמר 66: חקיקת השם הקדוש באותיותיו - סודות הכתרים וזכייתו של משה בהם › פיסקה 4 (עח ע"ב)

השם הקדוש מתכסה באותיות אחרות - אמירה מלוה אותיותיה לחברתה

אחרי מות · חקיקת השם הקדוש באותיותיו - סודות הכתרים וזכייתו של משה בהם · מאמר 66 · פיסקה 4 · דף עח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, הָנֵי עֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון דִּגְלִיפִין בְּאוֹרַיְיתָא, כֻּלְּהוּ מִתְפָּרְשָׁן בְּהָנֵי (נ"א מאלין) עֶשֶׂר אֲמִירָן, כָּל אֲמִירָה וַאֲמִירָה מֵאִלֵּין עֶשֶׂר, דְּאִינּוּן כִּתְרֵי מַלְכָּא כֻּלְּהוּ גְּלִיפִין בְּאַתְוָון יְדִיעָן (ד"א אחרנין). בְּגִינֵי כַּךְ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְכַּסְּיָיא בְּאַתְוָון אָחֳרָנִין, וְכָל אֲמִירָה, אוֹזִיף לַאֲמִירָה עִלָּאָה מִנָּהּ אַתְווֹי, בְּגִין דְּאִתְכְּלִיל הַאי בְּהַאי. וְעַל דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, גָּלִיפְנָא לֵיהּ בְּאַתְוָון אָחֳרָנִין, בְּגִין דְּאִתְכַּסְיָין דָּא בְּדָא, וְדָא בְּדָא, עַד דְּמִתְקַשְּׁרָן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא רְאֵה, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁחֲקוּקוֹת בַּתּוֹרָה, כֻּלָּן מִתְפָּרְשׁוֹת (מֵאֵלּוּ) בְּעֶשֶׂר הָאֲמִירוֹת הַלָּלוּ, כָּל אֲמִירָה וַאֲמִירָה מֵאוֹתָן הָעֶשֶׂר, שֶׁהֵן כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ, כֻּלָּן חֲקוּקוֹת בְּאוֹתִיּוֹת יְדוּעוֹת (אֲחֵרוֹת). מִשּׁוּם כָּךְ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ מִתְכַּסֶּה בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְכָל אֲמִירָה מַלְוָה לַאֲמִירָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה אֶת אוֹתִיּוֹתֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁנִּכְלָלוֹת זוֹ עִם זוֹ. וְלָכֵן אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָקַקְנוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּסּוּ זוֹ בְּזוֹ וְזוֹ בָּזוֹ, עַד שֶׁכֻּלָּן נִקְשָׁרוֹת כְּאַחַת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון לרבי אלעזר, תא חזי, הני עשרין ותרין אתוון דגליפין באורייתא, כלהו מתפרשן בהני (נ"א מאלין) עשר אמירן, כל אמירה ואמירה מאלין עשר, דאינון כתרי מלכא כלהו גליפין באתוון ידיען (ד"א אחרנין). בגיני כך שמא קדישא אתכסייא באתוון אחרנין, וכל אמירה, אוזיף לאמירה עלאה מנה אתווי, בגין דאתכליל האי בהאי. ועל דא שמא קדישא, גליפנא ליה באתוון אחרנין, בגין דאתכסיין דא בדא, ודא בדא, עד דמתקשרן כלהו כחדא.

התרגום: אמר רבי שמעון לרבי אלעזר, בא ראה, עשרים ושתים האותיות שחקוקות בתורה, כלן מתפרשות (מאלו) בעשר האמירות הללו, כל אמירה ואמירה מאותן העשר, שהן כתרי המלך, כלן חקוקות באותיות ידועות (אחרות). משום כך השם הקדוש מתכסה באותיות אחרות, וכל אמירה מלוה לאמירה יותר עליונה את אותיותיה, משום שנכללות זו עם זו. ולכן את השם הקדוש חקקנו אותו באותיות אחרות, משום שהתכסו זו בזו וזו בזו, עד שכלן נקשרות כאחת.

מן המפרשים

מקדש מלך: תנא איתגליף שמא קדישא וכו' לא ידענו ענין צירוף אלו האותיות על נכון: כולהו מתגלפי ביו"ד פי' כולם נחקקים ע"י אבא הנק' יו"ד: ה"א כלול ביו"ד נ"ב בינה כלולה בחכמה: כדין מתעטרין לאבהן נ"ב חב"ד דזעיר: איתפתחת ה' בנחלוי נ"ב נש"ב:…

הסולם: אר"ש לר״א וכו׳: א״ר שמעון לר״א, בוא וראה, אלו כ״ב אותיות החקוקות בתורה, כולם מתבארים באלו עשרה מאמרות, שהם עשר ספירות, כח״ב חג״ת נהי״מ. כל אמירה ואמירה מאלו העשרה, שהם ספירות המלך, כולם חקוקות באותיות ידועות, כי האותיות, ה״ס…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר